החלטה בתיק רע"א 17715-05-11

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות, כב' השופטת ריקי שמולוביץ מיום 3/4/2011 "להתיר למשיב להרחיב חזית המחלוקת מעבר לפלוגתא שנקבעה בסעיף 24 להחלטת כב' הרשמת, השופטת גרינוולד יוכבד".

בהחלטתה מיום 3/4/2011 קבע בית משפט קמא כי החלטת כב' הרשמת, כתוארה אז, בוטלה בפסק דינו של בית משפט השלום ברחובות שניתן על ידי כב' השופטת נילי קוצר ביום 1/3/2009 במסגרת ערעור שהוגש על החלטת כב' הרשמת. ומכאן, אליבא בית משפט קמא, המשיב איננו מוגבל בטענות ההגנה שלו במשפט שמתנהל בינו לבין המבקשים בפני בית משפט קמא.

על החלטה זו מוגשת בקשת הערעור שבפני. לטענת המבקשים טעה בית משפט קמא בקביעתו הנ"ל מאחר ולמקרא פסק דינה של כב' השופטת קוצר, עולה כי הרכיב היחיד ששונה בהחלטת כב' הרשמת הינו ביטול הפקדת הערבון בסך 50,000 ש"ח כפי שנקבע על ידי כב' הרשמת כתנאי לביטול פסק הדין שניתן בזמנו כנגד המשיב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בכתב ובעל פה, אני סבורה כי הדין הבקשה להידחות.

פסק דינה של כב' השופטת קוצר (המוכתר בכותרת - החלטה) ברור וחד משמעי וכאמור בו "לאחר עיון במסמכים שבתיק בית המשפט הגעתי למסקנה, כי החלטת כב' הרשמת י. גרינוולד תבוטל באופן שבו יש להתנות ביטול פסק הדין שניתן ביום 13/11/2006, בתשלום הוצאות על ידי המערער למשיבים, בסך של 7,500 ש"ח פלוס מע"מ".

מעבר לעובדה כי כב' השופטת קוצר כתבה במפורש כי היא מבטלת את החלטת כב' הרשמת, הרי שבעצם ביטול התנאי העיקרי שבהחלטת כב' הרשמת, היינו הפקדה בסך 50,000 ש"ח מתבטלים מאליהם, הנימוקים בעטיים נקבעה הפקדה משמעותית זו.

נימוק זה מצטרף להלכה לפיה ערכאת הערעור איננה מתערבת בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית.

כמו כן אני מקבלת את טענת המשיב כי גם אם הייתה מתקבלת הטענה שהחלטת הרשמת התבטלה רק בחלקה, הרי שכב' הרשמת לא הגבילה בסופו של דבר את המשיב בטענות ההגנה.

התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח.

ההוצאות ישולמו מתוך הפקדון.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים. 

המשיב 2

מאחר ובכוונתי לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אני מבקש התייחסות להחלטת הרשמת שיש להגיש בקשת רשות להגן.

<#5#>

החלטה